תוכן

א) ונבאר בחי' אחרת שיש ביסוד של ז"א, הוא בחי' אפרים בן יוסף. הנה נודע, כי ביסוד יש ב' עורות זעג"ז. וכשמוהלין, כורתין הערלה, והוא עור הראשון העליון והחצון, ואז לא יש מחיצה מפסקת, רק עור אחד לבד, ואז מתגלה עטרת היסוד לבדה. אבל היסוד עצמה, עם האורות שבתוכה עדיין הם סתומים, ואין אורם יוצא לחוץ, כי ב' עורות אשר עליו, מונעין יציאתן להאיר. אבל בעטרת היסוד שנגלית כנ"ל אז יכולין האורות שבתוכו לבקוע מחיצות העטרה עצמה, ולהאיר לחוץ דרך צדדי דופני העטרה, לפי שאין שם ב' מחיצות כמו שיש ביסוד עצמו. והנה הארה זו איננה הארה היוצאת מפי היסוד, רק הארה זו דרך צדדי דופני כלי העטרה עצמה, וזו ההארה, היא בחי' אפרים בן יוסף. כי היסוד עצמו דז"א, הוא יוסף. ואפרים בנו, הוא ההארה, היוצאת מדופני צדדי העטרה שבו. ושכחתי מה ששמעתי ממורי זלה"ה, אם הוא מהארה היוצאת מצדדי העטרה, דרך פנים, או אחור.